רש"י על בבא מציעא צ״ב ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא מציעא צ״ב ב:א׳
1 הֲרֵי זֶה אוֹכֵל וּפָטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר. ״עַל מְנָת שֶׁאוֹכֵל אֲנִי וּבְנִי״, אוֹ ״שֶׁיֹּאכַל בְּנִי בִּשְׂכָרִי״ – הוּא אוֹכֵל וּפָטוּר, וּבְנוֹ אוֹכֵל וְחַיָּיב.
פירוש רש"י על בבא מציעא צ״ב ב:א׳
1 הרי זה אוכל ופטור - דכיון דעומדות לקצות לא נגמרה מלאכתן:
2 אני ובני - שאינו נשכר לבעל הבית:
3 או ע"מ שיאכל בני בשכרי - שקצצת לי:
4 הוא אוכל ופטור - שהתורה זיכתה לו כלקט שכחה ופאה שפטורין מן המעשר:
5 ובנו אוכל וחייב - במעשר דהוה ליה כלוקח מקח שלא נגמרה מלאכתו: